סגירת מרפסת: מתי צריך היתר, מה הוועדה בודקת ואיך מסדירים בדיעבד
סגירת מרפסת היא אחת מחריגות הבנייה הנפוצות בישראל. מה ההבדל בין מרפסת שמש למרפסת מקורה, איך מגישים בקשה ומה עושים כשקונים דירה עם מרפסת סגורה.
סגירת מרפסת נראית לרבים כמו שיפוץ פשוט: מתקינים חלונות אלומיניום, מוסיפים ריצוף ומקבלים עוד חדר או הגדלה של הסלון. בפועל, סגירת מרפסת היא תוספת שטח לדירה ושינוי בחזית הבניין, ולכן היא מחייבת בדרך כלל היתר בנייה. סגירות בלי היתר הן אחת מחריגות הבנייה הנפוצות ביותר בישראל, והן צצות פעמים רבות בדיוק כשמנסים למכור את הדירה.
למה סגירת מרפסת דורשת היתר
מרפסת פתוחה אינה נחשבת בדרך כלל שטח עיקרי של הדירה. כשסוגרים אותה, היא הופכת לחלק מהשטח המגורים, ובכך מנצלת זכויות בנייה. בנוסף, הסגירה משנה את המראה החיצוני של הבניין, ולכן היא נוגעת גם לרכוש המשותף ולחזית. מסיבות אלה, החוק מחייב היתר.
הוועדה המקומית בודקת אם יש במגרש יתרת זכויות בנייה שמאפשרת את הסגירה, אם הסגירה תואמת את התכנית החלה ואת ההנחיות העיצוביות של העירייה ואם השכנים הסכימו או לפחות קיבלו הודעה. במקרים רבים העירייה קבעה הנחיות אחידות לסגירת מרפסות בבניין, כדי לשמור על חזית אחידה.
סוגי מרפסות ומשמעותם התכנונית
לא כל המרפסות שוות מבחינה תכנונית. מרפסת שמש, כלומר מרפסת פתוחה שאין מעליה תקרה, היא בדרך כלל שטח שהוועדה מאשרת בתנאים מיוחדים, וסגירתה עלולה להיות בעייתית במיוחד. מרפסת מקורה, שיש מעליה מרפסת של הדירה מלמעלה, נחשבת לעיתים קלה יותר לסגירה, כי חלק מהבניין כבר קיים מעליה.
בבניינים חדשים התקנות קובעות שטח מרפסת שאינו נכלל בשטח העיקרי, במטרה לעודד מרפסות פתוחות. סגירה של מרפסת כזו עלולה להיות אסורה לחלוטין לפי התכנית, או לחייב ניצול זכויות שאין במגרש. לכן לפני כל תכנון, כדאי לבדוק מה התכנית אומרת על המרפסת הספציפית.
חלופות שאינן סגירה מלאה
לא כל מי שרוצה להגן על המרפסת צריך לסגור אותה לחלוטין. ישנן חלופות שבתנאים מסוימים לא נחשבות לסגירה, או שמותרות לפי הנחיות מקילות. בין החלופות הנפוצות:
- פרגולה מעל מרפסת גג, בגודל ובמיקום שנקבעו בתקנות
- וילונות או מחיצות קלות שאינן יוצרות חלל סגור
- מסתורי כביסה ומזגנים לפי הנחיות העירייה
- תריסים או רשתות שאינם הופכים את המרפסת לחלק מהדירה
גם כאן כדאי לבדוק את הנחיות הוועדה המקומית, כי מה שמותר בעיר אחת עלול להיות אסור בשכנה. חלופה שנראית פשוטה עלולה להיחשב בפועל לסגירה ולחייב היתר.
הגשת בקשה להיתר
מי שרוצה לסגור מרפסת באופן חוקי צריך לפנות לאדריכל או להנדסאי, שיבדוק את זכויות הבנייה ואת התכנית, יכין תכניות ויגיש בקשה במערכת הרישוי המקוונת. לבקשה מצרפים בדרך כלל מפת מדידה, תכניות של הדירה והחזית, ובבתים משותפים גם חתימות או הודעות לשכנים.
לוחות הזמנים משתנים בין רשויות, אבל במקרים פשוטים התהליך יכול להסתיים בתוך חודשים ספורים. בנוסף לשכר האדריכל, יש לשלם אגרות והיטלים, ובמקרים מסוימים גם היטל השבחה, אם ההיתר מנצל זכויות שנוספו בתכנית חדשה. כדאי לברר את העלויות מראש.
בניין שלם: סגירה מרוכזת
בבניינים רבים בעלי הדירות מחליטים לסגור את כל המרפסות יחד, בתכנון אחיד. לגישה הזו יש יתרונות: הוועדה נוטה לאשר בקלות רבה יותר תכנון אחיד, העלויות מתחלקות והחזית נשארת הרמונית. בחלק מהערים קיימות אף הקלות או מסלולים מיוחדים לסגירה מרוכזת.
התארגנות כזו מחייבת הסכמה בין הדיירים, בחירת אדריכל משותף והחלטה על חלוקת העלויות. היא מתאימה במיוחד לבניינים ישנים שבהם חלק מהדיירים כבר סגרו מרפסות בלי היתר, ויש רצון להסדיר את המצב לכולם.
קונים דירה עם מרפסת סגורה
רוכשים רבים מגלים שהדירה שהם רוצים לקנות כוללת מרפסת שנסגרה בלי היתר. במקרים כאלה המוכר נוטה לפרסם את הדירה לפי השטח הגדול, אבל במסמכי הוועדה ובטאבו רשום השטח המקורי. המשמעות היא שהקונה משלם על שטח שאינו חוקי, ועלול לשאת בעתיד בסיכון לאכיפה.
לפני החתימה, עורך הדין של הקונה צריך לבדוק את תיק הבניין ולהשוות בין ההיתר למצב בפועל. אם יש חריגה, אפשר לנהל משא ומתן על המחיר, לדרוש מהמוכר להסדיר אותה או לפחות לקבל ממנו שיפוי. גם הבנק המלווה עשוי לשאול על החריגה, והשמאי שלו יעריך את הדירה לפי השטח החוקי בלבד.
הסדרה בדיעבד
מי שכבר סגר מרפסת בלי היתר יכול לנסות להסדיר את המצב בבקשה להיתר בדיעבד. הסיכוי תלוי בעיקר בזכויות הבנייה שקיימות במגרש ובהתאמה להנחיות העיצוביות. אם הסגירה לא תואמת את ההנחיות, ייתכן שיהיה צורך לשנות אותה, למשל להחליף את סוג החלונות או את הצבע.
במקרים שבהם אין יתרת זכויות במגרש, ההסדרה מסובכת יותר. לפעמים אפשר לרכוש זכויות שלא נוצלו משכנים אחרים בבניין, בהסכמתם ובכפוף לתכנית, ולפעמים צריך להמתין לתכנית חדשה שתוסיף זכויות. אם אין שום דרך להכשיר את הסגירה, ייתכן שהפתרון היחיד יהיה לפתוח אותה מחדש, ועדיף לעשות זאת ביוזמה לפני שמגיעה אכיפה.
בטיחות ואיכות הביצוע
מעבר להיבט התכנוני, סגירת מרפסת צריכה להיעשות באיכות טובה. חלונות שאינם אטומים כראוי יגרמו לחדירת מים ולרטיבות, ומעקה שהוסר בלי תחליף מתאים עלול ליצור סכנה. כדאי לבחור ספק מוכר, לוודא שהמוצרים עומדים בתקן ולבדוק שהעבודה כוללת איטום מקצועי של החיבורים לקירות ולרצפה.
לסיכום, סגירת מרפסת היא לא סתם שיפוץ אלא תוספת בנייה לכל דבר. לפני שמתקינים חלונות, בדקו את התכנית, את זכויות הבנייה ואת הנחיות העירייה, והגישו בקשה להיתר. מי שקונה דירה עם מרפסת סגורה צריך לבדוק את מעמדה החוקי לפני החתימה, בעזרת עורך דין ואדריכל.